גזר דין בתיק ת"פ 3018-09

בגזר דין זה מצאתי לפתוח דווקא בנסיבה שיש בה כדי להקלה בדינו של הנאשם, וכוונתי היא לשיהוי הרב מאז ביצוע העבירה ועד היום דהיינו משך חמש שנים.

יתרה מזו, אם ראתה התביעה כפי שהעניין הוצג לפני את המעשה שעשה הנאשם שאפרטן להלן כמעשה חמור אזי חובה היה עליה להגיש כתב אישום סמוך לעת ביצוע העבירה, או לחילופין ולמצער בעוד הנאשם מרצה עונש המאסר כתוצאה מהמשפט בו אמר הדברים החמורים כלפי כב' השופטת כוחן.

אלא שהרשויות כשלו וחדלו. אני רואה בחומרה רבה מעשיו של הנאשם, אף אם לאחר מעשה הביע הנאשם התנצלותו כלפי השופטת הרי המעשה נעשה קבל עם ועולם בבית משפט.  הנאשם אמר דברים חמורים ביותר כלפי כב' השופטת כוחן. חומרת הדברים היא במהות המילים ובתוצאה של מילים כאלה. לא מצאתי לחזור על הדברים החמורים והקשים והמבזים שאמר הנאשם כלפי השופטת.

אני סבור שאלמלא חלוף הזמן היה מקום להחמיר עם הנאשם. ההחמרה מבוססת על מספר מרכיבים שהם בתכלית הענישה במקרים כגון אלה. ראשית, הזלזול והזילות כלפי בית משפט תופעה שלצערנו רווחת בעת האחרונה ואף לפני כן. נמצאים אנו בפני מדרון חלקלק ועל בית המשפט ליתן דעתו לכך, ושנית, על התנהגותו של הנאשם כלפי בית משפט, התנהגות המובילה להחמרה בענישתו. 

אוסיף ואומר, שהנאשם שלפני בילה שנים משנות חייו בבתי סוהר, עברו הפלילי מכביד ביותר ובין היתר מדובר בעבירות שיש עימן מרכיב של אלימות.

תכלית הענישה במקרים האלה היא כפולה כפי שרמזתי לעיל ואחזור על כך, באחת הרתעת הנאשם לבל יחזור על מעשים חמורים כגון אלה, והשניה, הרתעת הרבים והמסר שמעביר בית המשפט במקרים חמורים אלה, של פגיעה במערכת המשפט.

אני סבור שבאשר לתכלית הראשונה דהיינו הרתעת הנאשם ההליך שננקט כלפיו היה בו די כדי להרתיעו. אני מקבל דברי ב"כ הנאשם שהנאשם מצטער על המעשה צער אמיתי וכן.  לפיכך, מבחינה זו ניתן לומר שתכלית הענישה באה לידי סיפוק. אלא שהתכלית השניה והיא הרתעת הרבים והמסר

שעל בית המשפט להעביר כשבאו לגזור דינו של אדם הפוגע במוסד שהוא נשמת אפה של החברה, דהיינו בית המשפט לא נתמלא דיו.

אני סבור שגישה מקלה שלה עתר ב"כ הנאשם יש כדי להביא מסר הפוך ומסר שלילי.

יחד עם זאת, כשאני שוקל מכלול השיקולים הצריכים  לעניין וכשאני מחליט לגזור דינו של הנאשם מאסר נוסף על זה שמרצה כיום לקחתי בחשבון נסיבות לקולא ובמיוחד מחדלה של הרשות במקרהו של הנאשם.

מחדלה של הרשות שיש בו כדי פגיעה בזכויות נאשם אין בו כדי להצדיק פגיעה באינטרס הציבורי. אכן הרשות מופקדת ונאמנה על האינטרס הציבורי אלא כשהיא כושלת על בית המשפט לתקן זאת.

אין מתקנים עוול בעוול. אין מתקנים כשל בכשל.

אשר על כן, אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

חודש מאסר בפועל.

המאסר מצטבר לכל עונש שמרצה הנאשם.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום  לא יעבור הנאשם העבירה בה הורשע כמו גם כל עבירה אחרת כלפי עובדי ציבור למעט עבירה של העלבת עובד ציבור.

בהיות הנאשם אסיר אינני גוזר על הנאשם סנקציה כספית.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. <#6#>

ניתנה והודעה היום ל' ניסן תשע"א, 04/05/2011 במעמד הנוכחים.